Nahalat tsevi · 1937-07-01 · Heft 10-12 (Juli 1937) · p. Seite 324

מחברי ספרים אשר חיו ולמדו י בקהלתנו האלבערשטט. מאת הרב פסח פראנקל. קהלתנו האלבערשטט היא מן הקהלות היותר עתיקות באשכנז. לפי רשימות דברי הימים נמצאו פה יהודים כבר בתחלת האלף הששי למספרנו למנץ בריאת עולם (1200-50). אבל כנראה במאות הראשונות של התישבות היהודים פה בעירנו היה מספרם אך מצער ולא הספיק ליצירת קהלה עם כל מוסדותיה ואין אנו שומעין מרב אב״ד פה רק באמצע מאה הג׳ לאלף הששי (1500־1480). בכלל חסרו למקומנו מקדמת דנא אותן התנאים אשר השפיעו ליצירת קהלה גדולה בימים ההם. העיר אינה יושבת על אם הדרכים וגם אינה בצד נהר המוביל את הסחורות ממקום למקום וממדינה למדינה. ע״כ לא התישבו בה רבים מאחינו ב״י בימים ההם באשר המקום לא היה מוכשר לסוחרים גדולים וגם לא היה מקום פרנסה בעד רבים מבני עמנו אשר מצאו בעת ההיא לרוב את מחיתם על ידי הסוחרים הגדולים. ע״כ לא מצאנו שהתישבו בימי הבנים פה היהודים במספר חשוב כ״ב שהיו יכולים ליסד פה קהלה חשובה כקהלות הגדולות אשר היו בימים ההם על צד נהר רינום או מאין. ורק במאה הרביעית לאלף הששי(.im Anfang des 17. Jahrh) אנו מוצאים כאן קבוץ מאחינו בני ישראל אשר יסדו ושכללו קהלה אשר לא היתד. עוד נדולה במספר אוכלוסיה אבל היה לה כבר בעת ההיא צורת קהלה צורת כלל 'שראל בזעיר אנפין. ובימים ההם אשר מספר הנפשות לא היה יות־ מארבע מאות היה להם פה בית הכנסת בנוי לתלפיות בנין אבנים - תחת אשר עד העת ההיא התפללו במנינים שונים ־ והיה להם כבר רב אב״ד תופש ישיבה וכבר בעת ההיא חיו פה אנשים בעלי צורה תלמידי חכמים .אשר היו פאר עדתם ונם היו בתוכם אנשים מורמים מעם אשר השתדלו'במסירת נפש אצל שר׳, ואצילי המדינה והעיר לטובת אחיהם כדי שינתנו להם אותן זכויות אשר בלתן לא יוכלו להתקים. ־ -״ וכמו בתחלת המאה החמישית לאלף הששי (1650) מזכירים כתבי הקהלה וביותר פנקס הקהלה ופנקס בית המדרש [בעהרענד לעהמאנן קלוים] את הרב הראשון אשר כהן פאר בדור א״ב״ד ור־מ ומאז ועד עתה שמשו פה רבנים מובהקים ובתוכם נאוני דור אשר שמם הטוב היה נודע בכל תפוצות ישראל. והנה איך בדעתנו לתאר פה קורות הרבנות בקחלחנו אלא כוונתנו היא להציג את שמות מחברי ספרים אשר שמשו ואשר שמעו לקח מפי הרבנים ותופשי ישיבה פה ובתוך רשימת המחברים האלה נמצא כמה וכמה שמות אשר נושאיהן כהנו פאר בקהלתנו בתור רבנים, רעים וגם לרבות אותן אשר שמשו בתור רבנים בבית המדרש(קלויס) פה. א הרב הראשון דקהלתנו שיש לנו ממנו ספרים בדפוס הוא הגאון המפורסם ר׳ צבי הירש חריף בן הרב הגאון מרה נפתלי הירץ שהיה רב אב״דקיק לבוב. אם גם הרבנים אשר היו לפניו פה חברו ספרים שנשארו בכתובים ולא יצאו לאור עולם על ידי הדפוס לא ידענו. הרבנים האלה נודעים סכי לגדולים בתורה ושמותס נהקקו בפנקס הקהל לדורות עולם לשם ולחהלה בתור אנשי מעלה מרביצי תורה ועומרי בפרץ. אבל להדפיס ספרים היה בימים ההם..חזון".אין.נפרץ -הן -מפני ההוצאות