Nahalat tsevi · 1937-07-01 · Heft 10-12 (Juli 1937) · p. Seite 322

עיגיו על הגאון הגדול מרה צבי הירש. והיה זה בזמן אשר הרב ר׳ אברהם בערלין הגיל אב״ד דפה הלך מכאן לשרת בקודש לאמשטרדם ור׳ בערמנאן שהיה מראשי הקהלה השתדל להביא הנה לממלא מקומו של ר׳ אברהם הדל את הגאון ר יעקב פאפערם בעל שב יעקב. וכאשר טרחתו זאת נשארה מעל — בהיות שהגאון בעל שב יעקב נקרא באותו זמן לרא״בד דק״ק פראנקפורט ד״מ — דבר על לב ר׳ צבי הירש אשר היה עד עתה א״בד״ק ביאלע או לדעת קצת חוקרים היה ר*מ בלבוב במקום אשר אביו ר' נפתלי היה אב״ד. והגאון ר״צ״ה" נעתר לבקשת ר׳ בערמאן לבוא עמו ולהחזיר את עטרת התורה באשכנז ליושנה בארץ אשר בימים לפני זה התורה גלתה ממנה לפולין ובא לקהלתנו בחברת אחד ממיודעיו הרב הגדול ר משה בדיסק ויסד פה ישיבה מפוארה שהיתר, לעטרת תפארת ויצאו ממנה תלמידים גדולים ומופלנים בתורה שהיו למאורי אור בזמנם ורבים מהם היו אח״ב רבנים ותופשי ישיבות בקהלות גדולות. ימי שבתו פה היו כשלושים שנה כולם שוים לטובה ימי נחת ועונג רוחני בהיותו יושב על התורה ועל העבודה מורה צדק לדעתו ועוטרים על ידו חכמי תורה דמתא ותלמידיו המובהקים אשר כבר להם יד ושם בתורה ונודעים לשם ולתהלה גאונים מופלגים מחברי ספרים אשר נתקבלו ברצון בעולם בעלי ולומדי תורה. הגאון ר״צ״ה" כתב חדושים רבים אבל לא רצה להדפיסם באמרו שעל ידי ספרי האחרונים לא יפנו הלומדים למדי אל ספרי הראשונים אשר מפיהם אנו חיים ומבאר תורתם אנו שואבים ובאמת לא נתן הגאון ר׳צ״ה" את חבוריו לדפוס אלא קצת מתשובותיו ראו עולם בקובצי תשובות זמנו וספרי חרושים שלו אשר נשארו אחריו ברכה נדפסו בזמן מאוחר אחר פטירתו ע״י בניו וניניו אשר הוציאו אותם לאור עולם לדי שיהנו הלומדים מאור תורתו, בימיו עוד לא נשתקעה המחלוקה הגדולה בין חכמי התורה בענין למוד הקבלה ושתי המחנות היו עומדות זו כנגד זו הללו מקדישים ומעריצים את הקבלה בהפרזה גדולה ויש שיעצו ואמרו, שלא יעסקו בחכמה זו כלל וכלל פן יהרסו ויבאו לידי תקלה וגם הגאון ר״צ׳ה* היה בין המתרים ואומרים שלא ללמוד חכמה זו שהביאה הרבה פעמים לידי שעמום ושבוש ודי לנו בתורת משה הכתובה והמסורה לנו ובספרי הראשונים המבררים ומבארים את התורה ש״בע״ם. וכבר מלתי אמורה לעיל שגם בענין הבור והדפסת ספרים חדשים אחז בדרך זו שדי לנו במה שחברו הראשונים והניחו לנו מקום להתגדר ולחדש אבל לא להדפיס שלא לבלבל דעת הלומדים שאינם מוצאים ידיהם ורגליהם בבית המדרש מרוב עסק ספרים חדשים וראוי לנו לחשוש שיוציאו את הישן מפני החדש וביותר בזמן ההוא שיצאו הרבה ספרים לאור עולם ובתוכם גם ספרים שלא העשירו ספרות בתוכנם את ההלכה והאגדה. וכך אמר בהסכמתו לס׳ נזר הקודש שהתנצל את עצמו במה שהסכים על נספר נגד דרכו בקודש שלא להסכים, אע״פ שהספר הזה אינו חבור להלכה אלא בפירוש מדרש רבה על בראשית וז״ל שפז והנה אף שאני תמיד מהנמנעין ומושכין את ידיהם ליתן הסכמה לשום אדם כי תפשתי אומנות אבותי והלכתי בעקבות וביותר למדתי מבית אבי הגאון זצ*ל שהיה מקפיד מאוד על רובם כי עשות ספרים הרבה ובו׳ וגופי תורה נשתכח בשביל הספרים שונים י ומשונים ולזה לא נתתי ידי אף לשואל ומשיב כהוגן כדי שלא אטיל קנאה בתעוחייז