Jahrbücher für jüdische Geschichte und Litteratur · 1874-01-01 · I. (1874) · p. Seite 120

120 ~ des jüdischen Gesezes geworden ist, ist eine unverdiente, da eminente Autoritäten, wie Jakob Reischer und Raphael Meisels die Leichtfertigkeit und Unwissenheit des Verfassers auf das Entschiedenste rügen. ,,Achte nicht auf die Worte des Beer heteb״ sagt der erstere, ״der hier und anderweitig nicht gut daran thut, sich so grosssprecherisch über Moseh Isserls auszudrücken“, zumal schon Abraham Gumbiner dasselbe weiss, ״Gott möge es dem Verfasser verzeihen, dass er hier mit leeren Reden gegen Mose Isserls auftritt. Ueberhaupt, wenn du in solchen Compendien eine Entscheidung ge^ gen den Schulchan Aruch findest, verlasse dich nicht darauf, denn sie sind unzuverlässig״ .(173 ״Oft scheint es“ sagt der zweite, ״als ob die Ansichten in Ture Saliab und in Magen Abraham von einander abweichen würden, gleichsam zwei Zeugen, die einander widersprechen, nach einiger Einsicht aber wird es klar, dass ihre Worte auf eines hinauslaufen. Der Verfaaser des Beer heteb aber dachte nicht daran und fühlte es auch nicht und stellte an vielen Stellen das Gleiche als verschieden dar. Man erlaube es mir zu sagen, dass er ihre Worte gedankenlos abgeschrieben hat, verzeihe es ihm Gott! denn die Meisten richten sich nach ihmp 174). Näheres über den Verfasser ist nicht bekannt, Isak Treves hatte drei Söhne Nachum, Chanoch Sohndel und Jehuda. 52) Nachum Treves wsr 1780 Präses des rabbinischen Gerichtes zu Wilna175) אל תשגיח כלל בדברי באר היטב 41 .173) Resp. Schebut Jaakob in No ילא טוב דיבר בזה וכיוצא בזה לכתוב לשון מדברת גדולות כאלה על הגהות רט״א והרי המ״א .. . מביא ג״ב . .. ואפ״ה פסק כאן כרמ״א . .. ושרי ליה מאריה לספר הלז שהטיח דברים נגד רמ״א בכד; כלל הדבר אם תראה בספרי הלקוטים כאלו שום פסק נגד הש״ע אל תסמוך עליהם כי לאו בר סמכא הם. נמצא לפעמים שדברי הט״ז והמ״א נראים :174) Vorr. zu Tosafot Scbabbat כמתנגדים וכשני ערים המכחישים זה את זה ואחר עיון קצת מבואר שדבריהם בדבור אחד נאמרו ובעל ספר באר היטב לא חל ולא הרגיש בזה והיה מחלק עלינו אח השוים בכמה מקומות כי אחר המחילה נראה שהעתיק דבריהם בלי כוונת הלב ושארי ליה מריה בי רובא דעלמא נמשכים אחריו. 175) Finn a. a. 0. S. 196.