Sulamith · 1809-01-01 · 2 Bd. 4 H. (1809) · p. Seite 291

1r11— i ] ,לחקוק בלבם תורת אביתיט הקדושה ואף גס ללמדה דרך ארן להיות עולים בקנה א' מלאים וטובים; מה יגיע עלמי יין<ז ייעלה לכו אס אלה הנערים יחככו לכי דרכם לתקיק יראת ה' בלגביהם, ■־ ואהבת ריעיס בקרבם, יצליחו יגדלו ויעשו כרי קדם הילולים ויהיו; נוח לשחים ולבריות, ולא יזכר־ ולא יפקד ביים ההוא כל התלאה אשד | מצחתנו, ל׳א להגדיל שבידט ולתת הודי׳ לחל נ״ה, ולשרי המלוכה אשר הטיבו עמנו! זקני הדור יחלאו פיהם תהלה להילת רואים ן בעיניהם את אשר לא עלה-על לבה לראות, והנערים כני זקנים! l ירחקו י •אשרי הגבר אשר עלתה לו בימיו כך! אשרי הדור אשר עלה לי ככה! , . } והן■ לא כעלם ייאתי את אשר עושים גם המה בחירי העדה י | במדינתכם מדינת וועסטפאהלן ־ ידעתי האיש ההוא ואת שיחו אשר היה לרם לראש, הכביר יאקאכזאן, אשר מקדם התאמן את עצמן והזיל זהב מכיסי לתועלת למיד בכי עמנו־ והן היום בי! יומו | '1 להוציא מחשבתו הטוב מכת אל הפועל, בעזרת חכמי ארץ הרבנים הגאונים המפורסמים אשר ישבו אתם לדין ושארי יועצי קאנסיסטא- | ריום אשר גס ידידי שי' בתוך המנויים מנויי המלך״ מה יפה! I תלקכם J Ente laßt sich da nicht erwarten! welchen heilsamen Ein» i fiuß müsse» dicft weisen Anstalrcn nicht auf unsere Elanbcnsgcnossen im Allgemeinen und Besonder».haben! Gel wiß die Zeit ist nid)t mehr fern, da alle jene Leiden, die f. unsere Vorfahren getroffen, sammt ihren heillosen Folgen, gänzlich aus dem Andenken der Israeliten verschwinden, ß und ihre Herzen mir einem dankvollcn Leben gegen Gott und | ihre cdcldcnkcndcn Regenten sich eröffnen werden. Wie erfrculich war mir daher die Nachricht von dem rühmlichenf Beginnen der Wcsiohalischcn Israeliten! Längst schon bewnn» i dcrre ich das rühmliche.Sweben des würdigen Herrn Präsiden« k tcn Jakobson für das Wohl unserer Glaubensgenossen, rvel- , cher mit vielen Kosten Institute errichtete und unterhielt. Wie | glücklich kann er sich nun schätzen, daß er der Erfüllung 5 seiner edlen Zwecke zur Veredlung unserer Glanbensbrüder mir Recht entgegen sehen kann, da er einem weisen und | aus den ausgezeichnctesici! Ra bbincn besichendcnKonsisiormn» /| vorsiche:. Welches schöne Loos ist ihnen gefalle»! Die Augen aller Israeliten sind auf sie gerichtet. Möge der