Sulamith · 1807-01-01 · 2. Bd 3 H. (1807) · p. Seite 168

ס&ך חסד ליהומיןו יהי ציון. אף מעיר הךדמת חיל ענניך ־ עוד תעדי קוי בנוריך, ןזמית?כליף ןעמק הכ?א תרינה. .Daß Seiner Milde kacheln Auch deiner Söhne schlummernde Kraft weck' Und deiner Laute, nun entstaubte, Saiten ■ Frohe Lieder in des Jammers Tiefe hinabwirbeln. י ני־לזי ק א דל בוזיר אמצ1ים, מ2יא ה?סיכיב1, ^אר הארציות, •וידיד :ה-" Und Karl ward, der Menschen Menschlichster, Der Fürsten Fürst! - Der Lander Stolz, Und Gottes Liebling!" והקול חדל, וציון מתנפלת ותאמר, אהה אדני אלהים י אגיד <^בהות עצמו _מס§ר,.!דולות לבךף תעךכמו, י So die Stimme. Aber mit. anbetungglühmdem Antlitz Sinkt S i o n a in Staub hin. ״Laß, Herr — so flchtsie — mich nicht singen Was Würdiger nur Du kennst, ומעלות