Sulamith · 1817-01-01 · Heft 2 · p. Seite 124

Fragment aus dem 17ten, bis - jetzt noch ungedruckten Gesänge der Mose'ide. וי־ אוהב גר . .לתת• לו לחם לתת לו.שמזלה בי'כוננו' ברחם באשר בונן אןרח ’ בונן מלכתו גם אסיר' בור י יכבידו• בו עפרןי ■ אם לראאלהים הוא ו-חמים ררף , לי עוזר לו לישעו יראהו¬ ■ בחציר בארז אשר לקרחו .מטל וממטר שמים לצמחו על ״שפל ע5 נשא Tעבים נזלו בן בל ארם טובם מעל לינקול עמים בלם בחפציהם יךבקו ויי'טוב לבל אם טוב פעלו¬ ־!ז י י ' ־. , אם מר׳אש נברא האדם בצלם י מרוע נשאל בן מי זח העלם ממי נחל בבור מי זה עטרתו? רוח אדם לש״בו' חלק ממעל , לו ממןרח שמש לו מלם יעל חכמתו עמדה לו צדקו גדלהו sammen allenfalls nur eins wahr, weil d i e W a h rheit nur eine Einheit ist, und nichts Widersprechendes neben sich duldet." Der Herausgeber dieser Zeitschrift»