Sulamith · 1810-01-01 · 1 Bd. 1 H. (1810) · p. Seite 70

7® Bav, der Schriftsteller , begeht, indem er sich oft Mederholt, ein Plagiat an sich selbst. Dieser Diebstahl ist aber aus zwei Ursachen verzeihlich: 1) Betrifft er ihn selbst; 2) belauft er sich nicht hoch. Meue ist die Tugend des Lasters. Haben wir einen mittelmäßigen Text,' von einer schönen Melodie begleitet, gehört; so gefallt uns nachher nicht leicht ein besserer Text in derselben Begleitung. Es ist damit, wie mit der ersten Liebe. Das Glück ist eine Sonne. Jeder sieht sie leuchten; wenigen giebt sie Wärms, noch weniger» steht sie überm Scheitelpunkt. Düschenthal. Versuch einiger Uebersetzungen aus dem Deutschen ins Hebräische. שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך ברעיון מחקר ראה כטהון הנער י את־התפוח בעצי השרה- _ מצב ארצח ערום, ואך עליו נבולים ויבשים פזורים עלי ארץ, אחד אחד הנה והנה, ויעמד אביו הזקן אך שטח* ־־־ זכל״מעימדהיו״בחקקי לב בנו - ויברך. את הרעיוניים הישרים_ ד־זאלה וילך הלוך וקרב **8ליו• עד כי בנו נער?ןדא רוח מוסר השכל, נפל על צוארי אביו ויחבקהו, ויתן את V קולו בבכי ויאמר — אהה: ראה נא אבי! ראה את העין הזה־שכול־זגלטוד < ואיך עליו שכבו עלפו עלי ארח זו, 1;וטתיבוססים־ כדמן״עדי״פני השדה ויען- בתלי., **ביו::_ ויאמר, האס מראה זה יעכרךבניי האם תוכל לעצר את השמש! אשר Wייעף w Ms ב3!הל5ו״,ר^ו״־יו.עימיך —־~r=