Jeschurun · 1920-03-01 · Heft 3-4 (März 1920) · p. Seite 37

37 הידעתם את הארץ• לז מביא סטטיסטיקה ע״ד מספר היהודים בירושלם בשנת 1918 שעלה רק ל־26,605 נפש׳ עפ״י השכונות שבהן הם גרים׳ ע״פי שייכותן "להכוללים" השונים׳ אזרחיותם׳ גילם׳ מיניהם׳ משלח ידיהם ואפני חייהם• הלוח הסטטיסטי הנתן בזה מענין מאוד• כמ״כ ע״ד אלו שבשאר הערים• בקפיטל ג׳ הוא מדבר בארוכות ע״ד היהודים בערי החוף יפו וחיפה וכל שורה ושורה יש לה ענין מיוחד• ביהוד מענינים דבריו ע״ד השכונה "תל ־ אביב" ולוח הסטטיסטיקה המצורף לזה• בקפיטל ד' הוא מדבר ע״ד המושבות׳ התיסדותן והתפתחותן׳ תנועות הפועלים׳ יסוד הבנקים וכר• בשנת 1914 היו בא״י 43 מושבות׳ שטח אדמתן 40000 הקטרים ומספר יושביהן 12000• באריכות מפורטת נמסרים לנו מספרים סטטיסטיים ע״ד כל ההופעות שבחיי אחינו במושבות׳ השתלשלות עבודתם וקיומם׳ שפתם׳ בתי ספריהם׳ הנטיעות והזרעים למיניהם וכר׳ בקפיטל ה' מדבר המחבר ע״ד הנסיונות שנתנה לנו ההתישבות החקלאית עד עכשיו וכל דבריו מלאים ענין• בפרק ב' ידבר ע״ד הנחות בשביל התישבות גדולה• קפיטל ר מראה על אחוד ההנהגה הארצי " ישראלית בתוך גבולות הארץ ההיסטוריים• גם פה ממציא לנו המחבר חמר סטטיסטי חשוב ע״ד מספר יושבי הארץ למחוזות וגלילות׳ לאמונות ומשלח־יד• על פיהו היה מספר יושבי הארץ בשנת 1914 בס״ה יהודים 90,000׳ מושלמנים 710,000 ונוצרים 80,000׳ שמהציתם בערך נמצא בירושלים ומחוזה• קפיטל ר עוסק באופן סדורה החדש של ההנהגה הארצית• בהראותו על המעצורים שהונחו על דרך התפתחות הישוב החדש מצד פקידי הממשלה התורקית׳ הוא מביע תקותו כי בעתיד׳ תחת חסותה של הברת ־ הלאומים ישתנו הדברים לטובה מכל וכל• המחבר מראה׳ כי אלמלי אפשר היה שיהגירו לא״י תיכף כל אלה שנכספים וכמהים לשוב לארץ אבותנו׳ כי אז נפתרה מיד ועל נקלה שאלת הנהגת הארץ• אבל׳ הוא מוסיף לומר• המצב אינו כך• לא כל הרוצה לבוא יוכל לבוא תיכף באמת׳ כי אם בהדרגה אטית נצטרך להושיב את הארץ׳ והוא הולך ומצייר תמונה מן ההנהגה איך שתצטרך להיות ולהתפתח במשך העת• בקפיטל ח' ידובר ע״ד האבטונומיה הלאומית והתרבותית׳ ע״ד בתי הספר ושכלולם׳ ימי המנוחה והמועדים׳ הברת השבת בתור יום מנוחה רשמי׳ השלטת השפה העברית בחיי היהודים וביחוסם לממשלה׳ וע״ד המשפט העברי• בקפיטל ט' הוא עובר אל האמצעים הטכניים הנצרכים בשביל הרמת הארץ והטבתה׳ הבראת אוירה במקומות שונים׳ והקנליזציה• האמצעי היותר חשוב בכדי להרבות יבול הארץ הוא סדור השקאה מסודרת ומשוכללת• אעפ״י שכמות הגשמים היורדים בא״י מרובה׳ עכ״ז אין הגשמים מתחלקים היטב הן במה שנוגע לתקופות השנה׳ והן במה שנוגע למקומות ירידתם• הגשמים יורדים בא״י רק מחודש חשוון עד אדר׳ בעת ששאר החדשים הנם כמעט בלי טפה של גשמים• צריכים לדאוג איפה שמי הגשמים בירידתם לא ישטפו לאבוד אל ים המלח וים התיכון אלא יעצרו באופן מלאכותי בשביל חדשי הקיץ׳ דבר האפשר שיעשה בעמקים וגיאיות שבהרי ארץ ישראל• אפשרית שניה להזין את הארץ מן הנחלים המקבלים והמובילים מים בכל השנה מן הלבנון והחרמון׳ כמו הליטאני והירדן שהם הנהרות הכי גדולים שבארץ׳