Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1913-05-01 · 3 (Mai-Juni 1913) · p. Seite 87

erst später die Summen begleichenf). Nach'den Angaben war Saul im Jahre 489 d. i. 1729 noch am Leben *). Allem Anscheine nach passen die Angaben in der Sage auf diese hier erwähnte Persönlichkeit. 2y Chajjim Häkchen Rapoport. Unter den. Teilnehmern an der Frankisten-Disputation War auch der damalige Rabbiner in Lemberg, R. Chajjim Hakohen Rapoport. Seine Biographie ist in Bubers אנשי שם ausführlich geschildert3). Balaban beschreibt die Disputation nach' der Schilderung des Franciskanerpaters Pikulsky 4). Wir wollen־ die Berichte der Memoiren über die Disputation später zusammenstellen* Hier mögen einige Mitteilungen über den Rabbiner Rapoport aus.den Memoiren folgen. Der Schreiber schildert 'mit grosser Genugtuung welche Dienste ihm die Beherrschung der Landessprache oft geleistet hat und erzählt unter anderen Ereignissen seines Lebens, wie er im Jahre 513/14 (1753) dem damaligen Rabbiner Chajjim Hakohen Rapoport aus der Verlegenheit geholfen habe. In einem Dorfe neben Lemberg starb ein Mann und hinterliess seinen Söhnen ein grosses Vermögen. Der Schwiegersohn wollte jedoch einen alten Schuldschein iih Betrage von 40000 polnischen Gulden ausbezahlt haben. Die Sache kam vor das Rabbinat, das unter dem Vorsitze des genannten Rabbiners entscheiden sollte. Einen Ausgleich konnte das Rabbinat nicht vermitteln. Es sollte zu einem neuen Schiedsgericht kommen 5).. Der Vater des Schwiegersohnes wohnte in Kalusz, wohin der General-Kommissär des 0 שיבול לשלם לכל נושיו חובותיו. 2)Er wohnte in Bolechow, wo er ein Hans hatte. והתחילח הדליקח מבית ר, אלימלך שבעת הוא בית ד שאול וחול. .199 .8) p. 69, s. noch Lewin, Gesch. d. Jaden in Lissa, Pinne 1904« p .62 .4)p במו בשנת תקי״ג בק״ק קאמרני הסמוך ללבוב מת איש אחד :h) Der Bericht lautet ־ . ספון ועשיר גמל ח״ח האלוף מוהסר אהרן סל וחניה עזבונו אחריו לבניו הזכרים! והגה ח1י!נו מוח, שמואל במו״ח יעקב במוח, פישל אליעזר בייטן מקאליש בא והחרא כתב שטר העי זכר .בחתימות וקיומים על מ, אלפים זהוב, פולש והקריבו משפטם עד לפני הסד הגדול שבק׳יק לבוב. והעמידוהו הצדדים לפגי חרב כבוד מוח, חיים כץ רפפארט דיל וסד הצדיק והוציא טוה, שמואל את בחב שטר חצי ובר שלו. והגיחו על השולחן לפני סד הג״ל. ויענו הרבנים הדיינים בזח חכחב וקיומו בחותמיו. היות שהתובעים יורשי המנוח מח״ו אהרן קמרניר חנ״ל! טענו גגד גיסם מסו שמואל הסל שחש חב (שהשטר חוב) שני הסל הוא מזוייף ומעולם לא נתן אבינו המנוח ז״ל סך גדול כזה שסב היות שמוש כל מסת הוגו- אינו הולך לסך זה. והשתדלו הרבנים הדיינים ועל גביהם הרב האסד הנ״ל. שיביאו לפניהם חרבה כתבים מקוימים כתובים וחתומים בקיומם בחותמים דחעדים החתומים על שטר ח״ז הנ״ל מק״ק קמרני .ומדמחו כתב נגד כתב ויצא חפסק בוררת מחם שיוותרו חיורשים בשבוע דאורייתא לגיסם חסל אחרי שיסלקו לימ ששת אלפים זהבים פוליש. ונכתוב הפסק זה האחרון ונפסול פסק דין הראשון ד, מ, •אלפים זהב, פוליש