Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1909-07-01 · 4 (Juli-August 1909) · p. Seite 120

mehr oder weniger heftig an. Von einer derselben sagte er einmal; ״Diese Worte erschienen mir hart wie Adern, bitter wie Wermut, der Verstand sträubt sich, ihnen beizustimmen.44!) Ein andermal spendete er ihm das höchste Lob. ״Der Lehrer Raschi, sagte er, ragt über alle Generationen hervor, wir schöpfen Belehrung aus dem Quell seines Wissens und verdanken seiner geistigen Anregung fast dio Fälligkeit die Dingo zu erkennen und zu prüfen. Aber unfehlbar ist nur die Weisheit Gottes, der weiseste Mensch kann irron. Der Ansicht Unschis können wir uns nicht anschliesson, denn sie beruht auf der irrtümlichen Auffassung einer Stelle im Talmud.44 *-) Der Einwand gegen die Erklärung Raschis wurdo später auch von anderen :ן) aber mit weniger Emphase und mehr Gelassenheit erhoben. Salomo Luria1 2 3 4 5 6) (Meharschal, gest. 1573), der beröhmto Kritiker des Talmudtextes, hat den gegen seinen Urahn Raschi erhobenen Einwand dadurch beseitigt, dass er an der betreffenden Stelle in Raschi zu Jebamot 109 a anstatt ומקבל את גיטה ונו׳ gelesen hat ומיעקכל את דנדיי ובו׳, das keine apodiktiche sondern oino hypothetische Bedeutung hat. 5) Jesaja b. Mali gedenkt in seinen Schriften der folgenden griechischen Gelehrten: R. Abraham aus T heben/j den er als verstorben bezeichnet und dessen Kommentare sicherlich zum Sifra sowie zum Traktate Sabbat er anführt, sowie ß. Baruch aus הלב, das ist Aleppo,<;) auf dessen Kommentar zur 1) Hamachria Nr. 6 gegen die Ansicht Raschis: שהא במיעוט סימנים טרפה. 2) Cod. Warschau N. 105: מצאתי בדבר הזה כתוב למורה רש י ז׳׳ל דברים שאין ראויין להתאפק לבעל נפש מלהשיב עליהן מפני שהדבר איסור תורה והתרת אשת איש ואע פ שהמורה מופלא בבל הדורות ומימיו אנו שותים והוא אשר נתן בנו רוח במעט לדעת ולהבחין מאומה אין חכמה ואין תבונה לנגד־ השם ואין חכם בעולם שינקה משגיאות כי החכמה אינה תמימה כי אש לד, לבדו וכפי מעלת החכם תעלה על ידו שגיאה גדולה ... פי׳ המורה במאי דתנן קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כיתומה בחיי האב (p. 109) ביבמות בם׳ ב״ש בקטנותה וקבל אביה גיטח בדאמר* בם' גערה שנתפתתה (46) ומקבל את גיטה הרי היא היא כיתומה לענין קידושין דשוב אין לו נח לקבל m כיתומה בחיי האב אע״ם שאביה קידושיה בדאמר התם אם משהשיאה אין לאביה בה רשות הבה בחב המורה שאביה מקבל גימה אע״ם שהשיאה. 3) v. Meier Padua Responsen N. 15. 4) v. חכמת שלמה zu Jebamot ed. Lemberg den חידושי מהרש״א beigedruckt, v. Joel Sirkes בית חדש, abbreviert ב*ח, Glosse zu Jebamot 109 &. 5) Cod. Warschau N. 32: רבי אברהם מתרבץ ז׳'ל in cod. Cambridge p. 33 a, richtiger מתיבץ v. Schechtor a. a. 0. p. 94. Cod. Warschau N. 170 zu Sabbat. Der Ortsname wird bei Benjamin von Tudola ed. Asber &. a. 0. p. 16 מיבש und in Tacbkemoni ed. Amst. cap. 18 חבץ geschrieben. Er wird auch unter dem Namen זעירא מתיווץ oder ר׳ אברהם זוטרא citiert. v. Michael, Or hachajiin p. 33. 6) v. Steinschneider Cat. Bodl. p. 2427. v. cod. Bodl. N. 1521, Neu• bauer Katalog p. 635 ארם צובה הנקראת חלב.