Zeitschrift für hebraeische Bibliographie · 1905-05-01 · 5 (September-Oktober 1905) · p. Seite 152

152 St.’s ibid. ״Nihil a. 1526 Yen. hebr. impressum“ za streichen. T. 1 dieses Machsors habe ich bisher nicht gesehen; dagegen T.2 schon in einigen Exemplaren, die meist unvollständig waren. Ich selbst besitze ein Fragment von T. 2. Uebrigens vermute ich in Mortara’s Angabe H. B. Y (1862) S. 76 n. 15: ״Unter den Yerzeichneten Büchern finde ich einige Exemplare des 2. Teils des ital. 12 «חזור. Yen. רע״ו, welcher den Bibliographen entgangen, und wovon ich 2 unvollständige Exemplare besitze“ einen Schreib- oder Druckfehler, und zwar wäre ועץ ia רפץ zu ändern. 10) סדר תפלות כמנהג האשכנזים נדפס במת משק ביית האדון מאוקו אנטוניו יושטיניאנו בריאלטו בשנת ישלש מאות וחמשה לפיק פה ויניציאה Schluss: נשלמו סדורי התפלות מכל השנה ונוספו בו הארבעה יוצרות של פרשת שקלים, ופרשת זכור, ופרשת פרה, ופרשת החדש, ויוצר של פורים, ויוצר ומוסף של שבת הגדול היום יום ד ז׳ ימים .לחדש אב כשנת ש״ה לפ״ק בבית בן משק בית האדון מרקו אנטמיו 334 .יושטיניאן פה בעיר ויניציאד, paginirte Bl. und 2 unpag. das Register enthaltend, klein 8Im Jahre 1545 druckte Justinian auch eine Tefilla nach römischem Ritus (G. B. nr. 2077). Die TefiUa nach deutschem Ritus Yenedig 1545 (Fr. Stadtbibliothek Auct, Hebr. anon. 1802) ist bibliographisch nicht verzeichnet. 11) שחיטות ובדיקות von Jakob Weil gedruckt durch Cornelius Adelkind im Monat Siwan 309 [Yenedig 1549] in 2 Teilen, 16 Bl. ohne Pagination, mit durchlaufender Bogenzählung kl. 8°. Bibiographisch nicht verzeichnet (Fr. Stadtb. Auct Hebr. 4718). 12) מאה כרכות כמנהג הספודים עם פיוטים מחדש נוספים וגם שחיטו׳ בלעו נתחברו בדיוק נתל מכל הפוסקים נדפס בכית אברהם ן׳ אושקי בשנת שי־ח 96 פה פרארא unpag. Bl. mit Bogenzählung 16°. Die Anweisungen und Yorschriften für die ברכות sind zuweilen־ spanisch. Diese Ausgabe der מאה ברכות Ferrara, Abraham Usque, 1558 (Fr. Stadtb. Auct. Hebr. anon. 1724) fehlt in den bibliographischen Handbüchern. 13) סדר של פסח. Dio Pesachhagadda Mantua 1557. Schluss: תם ונשלם ההגדה כמנהג ק׳יק בני רומה באחד עשר יום לחדש פיון שי״ז לפ״ק בשם הסופר כמ״ר מאיר יצ״ו ככמ״ר אפרים זצ״ל מפדובה: י״י יזכנו לעשות ספרים הרבה 16 .אין קץ ויגדיל תורה ויאדיר ע״י יעק? ככמ׳ר נפתלי הכהן ז״ל מנאזולו unpag. Blätter mit Bogenzählung in 8°. Die Drucker deuten auf Mantua, Die Haggada ist nicht, wie man vermuten könnte, ein Abdruck aus der Tefilla nach röm. Ritus Mantua 1557, deren Pergamentdruck der Katalog בית ספר von Roest S. 104 nr. 1391 als Unicom verzeichnet und der jetzt in der Fr. Stadtbibliothek ist. Das Exemplar der Pesachhaggada (Fr. Stadtbibi. Auct. Hebr. anon. 1520) ist auf Pergament gedruckt und stammt aus den Restbeständen der Eischl-Hjrsch’sehen Bibliothek.