Hebraeische Bibliographie · 1863-03-01 · No. 32 März-April · p. [Seite]

68 ,11ביאור לחכם ר׳ יהודה זציל (נ׳ל שהוא יהודה גור אריה הפילוסוף) על פסוק לפני לא נוצר אל, וע'פ ויראו אח אלהי ישראל, וע'פ וה' אלהי הצבאות ה׳ זכרו, ואח׳כ הקדמה, חחלהה: .אמר יהודה המעתיק, דבר הי היה בימים האלה יקר (כל זה בדף אחד)*). .HI שאלות ותשומת בקבלה (לר׳ עזר י א ל) ף דפים וחצי. .IV קצת מאמליס מן התלמוד ומן המדרש עם רמזים עליהם, בלי שם, ז׳ רפים. .V מדרש רות (מן הזוהר) ויהי בימי שפוט השופטים רבנן פתרי קרא דכחיב ברן יחד כוכבי בקר (ליה דפים). .VI פירושי האגדות להרשב׳א (ליה דפים). בסופו כחוב: סליק - מסכת נדרים וסליקו להו פירושי הגדות מהרב מורינו ורבינו ר' שלמה ן' אדרת זציל. — כיי זה איננו הספר שהדפים עתה החכם ריי פערלש ניי בעיר ברעסלא, והוא דומה לאותו שהיה ביד בעל עין יעקב, אך אין בו כל מה שהובא ממנו בעיי, והמאמרים מסודרים בו לפי סדרם בשים, אלא שאחר מס' מגילה יש כאן פרק המוכר אח הספינה, ואח״ב חולין ע"! ונדרים. ובפרק הספינה המעתיק השמיט הפירוש המובא בעיי על סעודת לויתן וכתב: אר״י אמר רב כל מה שברא הקב״ה בעולמו זכר ונקבה כראם ואף לויתן זכר ונקבה בראם וכו׳ עד מסכת חולין וביאור אלו הדרשות כתובים במקום אחר ולכן הוא ממוצע בין כוכב ונוגה ולא כדעת תלמי שחשב שהוא למעלה מנוגה גם לא כדעת הרב המורה זיל שהוא למטה מכוכב אמנם הוא ממוצע ביניהם וכן הוא דעת אלבטרוגי כמו שזכרנו והוא האמת ואני משה הקטן ברבי יהודה זיל אומר ברוך אל האמת וכו׳ — (וסופו דף 172 ע׳'כ) ותלמי ביאר ... וזה נוסח דבריו ולא ה ספקתי לכתבו ובזה נשלם המאמר בע״ה. *• Jehuda (XIV. siede, Catal. p. 1834 et CXV) n’est peut-etre que le copiste; car un traite du מדרש החכמה de jehuda b. Salomo Kohen (Cod. Mich. 414, Vat 338, 6 anon.) commence: זה השער בפירוש האותיות והוא סור מהסודות ומי שידעם יריעה נכונה שלמה ידע כל זה; Je trouve dans mes extraits du.Cod. Mich., faits en 1847: ... ויהא בין חשבוננו וחשבון תלמי (בריחוק הארץ מן הירח) כמו חלק אחד (סופו) יעלה הכל ה״א וב׳ ותתחיל ממשלח שבתאי ווה תהיה גאולתנו בעישיח כן יהי רצון בב״א. חוק; est evident, qne c’est le פי' מזמור?5ךןך aP״ Assemani 338, 7, oü l’avenement du Messias est presdit en 1259. — La comparaison des nombres avec les trois mondes etait aussi le sujet d’un traite d'Immanuel b• Salomo (v. zum, ap. Geiger, ztschr. iv, 196, et cf. מחברות p* 100 ed״ Berlin כי לא כאותיות המצריות העבריות» avecrintrod. gramm. de Benjamin b. Jehuda ed. 1546 p.4a 1.2 ולא כאותיות [העבריות] אותיות בני הודו וכו׳. ■»<•] *) [C’est la preface du הנפש השלישי 'D avec ConÄn. d?Aegidius, Cod. Oppenh. 1644 f. 1 (qui est different des Annott* de anima ed. 1604 p. 700-852 pour le III. livre). — Les textes Jes. 43,10, Exod. 24,10 et Hos. 12, 6 ne se trouvent pas dans les Codd« De Rosst ap. Zunz 1» c. II, 327, cf. p. 329 (ou il faut discemer les petits מאמרים des g**a״ds traites). Ä<.]