Hebraeische Bibliographie · 1862-01-01 · No. 25 Januar-Februar · p. [Seite]

19 sind mir in R&siCi, für Nummer 3 (Venus) nur in der Baraila die Zahlen richtig; c. 8. Auf den Inhalt dieses Capitels passt נשיאותם ושפלותם (Cusari) u. עמידתם (Hadasi c. 63). C. 9 ist bis כי לא ירעו mit Abweichungen in Rasiel 17b; auch Donolo, der in seinem Planetenbuche die Herrschaft der Sterne abhandelt, wie die von mir (מלא חפצים S. 99) mitgetheilte Stelle darthut, hat wohl dieses Capitel gekannt. ' Mir scheinen mehrere in dieses Gebiet gehörige Stellen, wo שמואל oder תניא citirt wird, unserer Baraita entnommen. Hier nur folgende Beispiele: l) אמר שמואל אין חדשה של לבנה פחות u. s. w. Bekanntlich sagt dies im Talmud R. Gamaliel, aber R. Elieser b. Natan (אבן העור ms.) scheint einer jüngern Schrift zu folgen. 2)אמר שמואל זרועות הללו (Midrasch כונן s; 33, fehlt Rasiel 36 a). 3) 11 תניא שנח העכור. s, w. über die verschiedenen 19jährigen Cyclus (4,2 יסוד עולם, in Handschriften steht ברייתא דר' אליעזר vgl. המבשר ,8,55 כ״ח II S.41 u. die Discussionen der Tanaiten, die Hadasi c. 194 berichtet). 4) תניא zu Anfang des Buches עבתצות ist nach Juchasin 40a aus der Samuel-Baraita; in einigen Ausgaben wird אמר שמואל gelesen. 5) Raschi zu Bereschit rabba c, 6 zufolge, stimmen unsere Baraita u. Seder olam darin überein, dass beim Auszuge aus Aegypten Nisan am Donnerstag begönnen, der Molad am Mittwoch Nachmittag gewesen. Verinulhlich ist hier die hagadische Recensioii der Baraita gemeint, die nach Elieser und Samuel den Namen hatte. 6)אמר שמואל בניסן u. s. w. im MS. Paris (המבשר »• a. 0.) So weit bis jetzt' unsere Kunde reicht, haben folgende Autoren die Samuel-Baraita gekannt oder mittelbar benutzt: Donolo, der sie commentirt, tIsaac Giat, Raschi, der Commentator des Bereschit rabba, Joseph Kara, Elieser b. Natan, Abraham b. Chija, Jehuda Halevi, Hadasi, der eine Baraita von רב und שמואל nennt; Abenesra in 3. Werken (Pentateuch-Commentar, Sabbatbrief, סןד העבור), Erklärer des Machsor; Dav. Kimchi; Ungenannte im Jezira-Commentar, Elasar aus Worms, der vielleicht nur aus Donolo schöpfte, gleichwie er aus dessen Erläuterung zu נעשה אדם (s. der Mensch S. 15) in Rasiel 11b oben manches beibringt; Nachmanides, vielleicht auch Efodi; zweifelhaft ist Abraham Zacut. Es möge schliesslich noch der Ausgabe, welcher die Einsicht in die für . verloren gehaltene Schrift zu verdanken ist, hier gedacht werden: sie ist unter dem Titel ברייתא דשמואל הקטן erschienen in Salonichi 1861, 25 S. Sedez. Der Text beginnt S. 6. Das erste Capitel (S. 6, 7) hebt an הרקיע עשוי בקובה רחבה כאהל ארכה כטשכן, endigt א' מן הטאורוה וא' מן הככבים אספו נגהם; das zweite (S.8-10) hebt an: ראש חדש ושני לו שניהם בראשו או בזנבו, endigt ואל מקוטו שואף זורח הוא שם; das dritte (s. 10,11) hebt an 'כל חיל במזרח חלון א, endigt ספירת התקופה בככב חטה; das vierte (s. 12,13) hebt an: פרק התקופה בככב חום בחמה שמש זרחה ונודד, endigt סיר נפוח אני רואה ופניו מפני צפונה; das fünfte (s.14-17) bebt an: בשנת ארבעה אלפים וחמש מאוח ושלשים ושש שנה שוו חטה■ ולבנה שמטות ותקופות, endigt שור סרטן בחולה עקרב נדי דגים נקבות; das sechste (s.119-ד) hebt an כיצד סדר ברייתן חכמי מצרים אמת, endigt ובטריגון צפוני בלילה; das siebente (s. 19-81־) hebt an כיצד סדר מעונתן של שני המאורות!, endigt