Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת ראשונה (1794) · p. [Seite 11]

( יא ) י 5א נתן נחלה והונם / עיין יה שנתב הזה האברמאל שא® לא הי' לאפרים ומנעה לנל חחד, גודל לגדו׳וגס ללויס לא הי' נחלה / א׳'כ לא נשאר ליהשוע;לחלק רון לק' וחצי ידמשות 4 ולמה כתיב : לש׳ וחצי אע״נ הי׳ לאפרים ומנשה לכל אחד גורל לבדו / חה לפי דעתי גס פירוש הפשוק שלאחריו כי הי' בני ׳ יוסף שגי מעות מנשה ואפרים וגו׳ / עיין הישב האברבנאל באותו מקום ני דבריו דברי ננותיס המה " אך יש לנו לעורר מה דגר ה׳ אל משה בעדן חלוקת האיר! (במדבר נ״ו / פ׳ נ״ד נ״ו) לרב תרבו נחלתו ולמעש. המעש נחלתו ונו׳ / אך גגורל יחלק הארץ ונו' על פ* הגורל יחלק הארץ בי^רב לממש! הלא הפסוק־ס סותרים זה את■ זה / שאס בגורל יחלק הארץ / לא הי׳ כינלת עבד ה׳ הרבות" חלק לרב והמעיש למעש/כי הכל הי' על פ*,הגורל כמה׳דכהיכ נין יב למעש <■ ומה. שנתב מזה רש׳, י / כלי יקר / הרמבי׳ן/' והרלב״ג ושאר מפרשים שהגורל הי׳ ע״פ רוח הקודש / אלעזר : הי/ לובש באורים וקומיס וכו׳ / זהו דברי קבלה דרגש וסוד V מעלם ממנו זאין לגו לשען על זה 7 וגס אחה ידידי הלא צוית להשיבך על דרך נשוש ישרים למבין דעת / זאקושי׳ במקומה ־‘ עומדת׳ / , ׳ י וכלל שחלוקת הארץ היחה נך וכך / ׳ התחלה הזצזל נורל «5 כל משה ומשה שנים,עשר גרלות / ואחר זאת נחלק• הארץ על נל ראשי המשה וכל שבש ושבש / כפי מכסויס השכש / נין רב למעש וכדעת הגמרא (נבא בתרא דף קניא ע״כ) אי ' נעי להו ארץ ישראל לשבשים איפצגו או לקרקוף גברא וכו׳: / עיין שם ־ובין רנ למעש הנחוב בתורה פירושו נפי מכשום ׳ המשפחה מכל שבש נין רב למעש / וכמה דמתמס הרמבמ״ן^ בתרגומו אשכנזי (נאך דעק דילז 5צו4זי11יע נצזהלר״ך צורר , טוו6ך תיזש) ״ ׳ .1 ועתה לנו נא ונוכחה / מאחר שכבר לקחו החצי שנש מגשם חלקם עס גד וראובן נעבר הירדן מזרחה מה הי' ליהושע לעשות לחצי שבש מנשה הנותרים / להשליך גורל על .,׳ כל