Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת שניה (1794) · p. [Seite 82]

(קעו) ישפא? צדכל(לעס ז? שנית את שעמך להתעולל'כה® לש לוי! דבריך חוצה? :ולמה ■ זס יתערב תר בתוככם? על• ■זה צריך , אט להודיע בשער בת ‘רכים . ט לא מידיהיתה זאתלחכמים המחברים האלה כי אין לי שוס הכמת עמהס ומעולם לא הי׳ ליגור מצוי' בימנו לא ככתב ולא בעל פה ולא ידעתי ממי. יצא הדבר•?כל הקורא במכתבי הזה למראה עיני? ישפוט פי לא נפתב■ האגרת הזה לקובעו כדפוס להפיצ1 כישראל כי נחפזי כתבתי אז כאשר הייתי; מחוץ לעיר כלי?פרים.הנצרכים לזה ולא הי' כוונתי כי; אס■ להודיע עיקר הדברים לחכמי העיר ובתוך הדברים .נתעוררתי' באיזה הערות■.מדברי הפוסקים אשר עמדתי; עליהם בתחילת עיוני כי לא הי' הזמן והמקום מוכשר להעמיק כראוי; להרחיב הדיבור נמו״ת של הלכה כאשר נאמר במכתבי .?לחכמי עירי היודעים ומכירים אותי להם דברתי כאשר ידבר איש אל אחיו לאמו ראה אחי! פה יש מקום עיון כי נתחיו דרכי הפוסקים כהשקפה ראשונה . אכל לא כץ ידבר איש בעמן אשד רוצה להפיץ על פני כל הארץ?לקובעו מפות למען יעמוד ימים רבים כי אז צריך הוא לשוס עין עיונו על הדבר ההוא ולישב בכית'מלא חפרים?לצרף מחשבת? בעת שדעתו צלולה למען יעמוד על דעתי. רבותיו על מה דבריהם השבעז ולחפש. חדרי הפוסקים ראשונים ואחחמיס לבוא.על מקור הדברים להיות ראוי למי שאומדן ולא לערוך. שלחן כמדבר להעלות מטעמים אשר לא נגמר נשולן וחקרי' תבלין י־ ק יהיה לשחוק .בעיני בעלי ביכה ילאמך ראה זה שולח דברים כבר יפי רב .דתד יומא י ומעתה זה.יהי ׳־ לעד כי אין דעתי כוחה בהדפסת דברי. האגרה הואת מלש שלא בקשתי משוס אדם להדפיסו עד פס דברתי לקיים דברי חכמינו ז״ל במשפה במס׳ שקלים'שאד© צריך לצאת ידי הפריות כשס שצריך " לצאת