Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת שניה (1794) · p. [Seite 11]

(קה) . ובשניהם ההפוך קשה מאוד , כי בפן האחרון מלכד, שכוי הכמות בהפוך הגדולה ואיכות הקטנה , אשר שניהם בלתי ראויס להוליד בהתמונה הראשונה הכה גס אי אפשר כאן להפך התולדה , בהיות הנושא הזג וכולל א״כ יותר מהנשואשהוא מין בלבד t כמוכח משער ה׳ למלות ההגיון? ובפן הראשון אף שנוכל להמיר ה גדולה בלי שנוי הכמות , וגסהתולדה השאר צודקת בהפוכה , מ״מ מה נעשה לקטנה המשוללת , והיא עקרה שלא תלד * ולכן נצטרך מתחלה לכלל אתר בהגיון שלאזכרז שניהמאזרות הגדולים בחבזריהס , והוא : כל מאמר מחייב 'פללי , אס נמיר כשזאו ונושאו למתכגדם ע״י הוספת בלתי , אין אז לא , ישאר צודק ע״י הפוך.המשפט * ד"מ בנדון שלפנינו , אס כל גבזר כובש את יצרו , נמשך ממנו שכל מי שאינו כובש את יצרו אינו גבזר ואם כל עץ צומח נמשךמזהג״כ שכל בלתי צומת אינו עץ* כי זה נוסד באחת מן המושכלזת הראשונות , שאי אפשר לדבר והפוכו בנושא אחד , וא״כאי אפשר שיהיה עץ צומח ובלתי צומח יחד , וכן כל כיוצא בזה " אמכם בהיות שכל מאמר משולל יובן באמת על ב׳ אופנים , או כמחייב או כמשולל , דהיינו או שנצייר מלת השלילה כחלק מהכשזא עצמו , ואז הוא מחייב רעיון הנשוא מחובר עם רעיון השלילה אל הנושא , אז שנצייר רעיון הנשוא בפני עצמו , והוא נפרד מהנושא ע״י מלת השלילה (כמבואר בפירוש הרמ״במן לשער ז׳ בבאור שלא מן המאמר), הכה לפ״ז תהיה ההקדמה הגדולה אחר שנתהפכה שוללת כוללת, פלאיה ו — כובש א ת יצרו