Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת שניה (1794) · p. [Seite 7]

.נקא) לא יכפר לארץ.כי אם ברכס * יען מלאה.חמס לפניף והיא נ?1מאה אנא יי הקשיבה שועתנו והמעיטה צרות ומצוקות דזמלחמה כרובך:המיף תנה ענוה ואמצות לב להעניים המרדים והמדכאים ממכותיה "!יכירו כי למעןנסוזתם תענכט ולמען חטיבנם באחריתכט נא הנן כעד עבדך מלכנו דוחפיד * היוצא ובא לבני.עמו כקרב מקנהו " לא ידיכם לבבו מאדוד הצעיריכז ^שר בצבאורזיו עמם הוא בצרה .ותדד שנתו מעיניו להשבירת מלחמורת בקצדת נבוי^הארץ בידך נכקיד חייו האקרים ״ §לטהו וחלצהו מכל רע ימינך הורהו נוראות בהלחמו עיד1 דבר אמרת וענודה צךק וכבדהו לעשות ישועוי־ת בקרב הארץ הגן ■גס כעד יורש עצר:ואחיו כני. דך,מלך הנ-אהביבס!הנעימים אשר דןלכו אלוריו " ובעד השרים אחי ,המלך הסובבים.אותו ביוכט קרב הידת לחם לצור מעוז ולמחסדה מפני חמת החרב המאכלת הזיו ואמץ לב אנעזי החיד־י ועורי הצבא * לבל ימית בקלון